כאשר עיר נושמת, ניתן לראות אותה (ולמדוד אותה)
ירוק עירוני אינו רק קישוט; זוהי תשתית המעצבת את איכות החיים, את החוסן האקלימי ואפילו את האופן שבו קהילה מזהה את עצמה. המהדורה ה-26 של פרס "עיר לירוק" הלאומי חוזרת ל-Myplant & Garden (מילאנו) ב-20 בפברואר 2026. טרה סולידה, נותנת חסות בתעשייה ושותפה ותיקה של היוזמה, תומכת באירוע המכיר בפרויקטים קונקרטיים, תחזוקה ראויה והתנדבות אזרחית. הוא מציג, ללא רטוריקה, את איטליה שבאמת נוטעת, דואגת ומתחדשת.
כאשר עיר נושמת, ניתן לראות אותה (ולמדוד אותה)
ירוק עירוני אינו רק קישוט; זוהי תשתית שמעצבת את איכות החיים, את החוסן האקלימי ואפילו את האופן שבו קהילה מזהה את עצמה. המהדורה ה-26 של הפרס הלאומי "עיר ירוקה" חוזרת ל-Myplant & Garden (מילאנו) ב-20 בפברואר 2026. טרה סולידה, נותנת חסות בתעשייה ושותפה ותיקה של היוזמה, תומכת באירוע המכיר בפרויקטים קונקרטיים, תחזוקה ראויה והתנדבות אזרחית. האירוע מציג, ללא רטוריקה, את איטליה שבאמת נוטעת, דואגת ומתחדשת.
פרס שמצלם ערים, לא חלונות ראווה
ישנם פרסים שדומים למדליה התלויה על חזהו של מוסד, יפים למראה וקלים לשכוח. וישנם פרסים שעובדים כמו צילום רנטגן, וחושפים עצמות, שברים, שחזורים (ואפילו כמה תותבות שהוצבו בחיפזון, כי תקציבים לא מחכים). "העיר לירוק", כעת במהדורתו ה-26, שייכת לקטגוריה השנייה: במהלך השנים, היא תיעדה דרכים שונות לניהול ירוק עירוני, ומתעדת עובדה שהעובדים בתחום יודעים היטב: משאבים כספיים קשים יותר ויותר להשגה, וכללי הרכש משתנים, לעתים קרובות מהר יותר ממה שמוסדות ציבור יכולים להסתגל.
תמונת מצב זו, עם זאת, אינה מוגבלת לרשויות מקומיות. הפרס התרחב גם וכולל גופים ציבוריים, מתקנים פרטיים למטרות ציבוריות וארגוני מתנדבים, משום שטיפול בשטחים ירוקים הפך לאחריות קולקטיבית, ומכיוון שכיום, ערים נשלטות מעבר לעירייה, במסגרת של סמכויות ואחריות משותפות.
ירוק כתשתית, לא כמסגרת
מהדורת 2026 כותבת שינוי פרדיגמה שאם יילקח ברצינות, ישנה את האופן שבו אנו מסתכלים על ערוגת פרחים, שורת עצים, פארק על גדת נהר. צמחייה אינה נתפסת כקישוט, אלא כתשתית אסטרטגית לאיכות חיים, מגוון ביולוגי והסתגלות לשינויי אקלים, תוך התמקדות בחדירות הקרקע, ניהול מים ומרחבים חברתיים (שלוש מילים שמספרות יחד סיפור עיר טוב יותר ממסיבות עיתונאים רבות).
זוהי נקודה מכרעת, משום שהיא מעבירה את הדיון מטעם ליעילות, מ"יופי" לתפקוד. זה כבר לא רק "כמה זה ירוק", אלא כמה טוב הירוק הזה יכול לעמוד בפני השפעת החום, גשמים קיצוניים, אספלט עמיד למים והבידוד החברתי שפוגע בחיי השכונה. במובן זה, הפרס הוא גם כלי לדיון בין הנהלות, ארגונים ואנשי מקצוע, מקום שבו שיטות עבודה מומלצות הופכות לשכפול, ולכן פוליטיות, ולכן מדבקות (במובן הטוב).
איפה ומתי, כי לוגיסטיקה היא חלק מהמסר
טקס הענקת הפרסים יתקיים ביום שישי 20 פבואר 2026, מ 9.30 כדי 13.00, במסגרת מיפלנט וגן, פיירה מילאנו רו (אולם כנסים, ביתן 20 A40).
זה לא פרט קטן: Myplant & Garden הוא יריד מקצועי לגננות, גינון ועיצוב נוף, בהקשר שבו צמחייה ירוקה נתפסת כשרשרת אספקה (טכניקה, חומרים, מיומנויות, תחזוקה, עיצוב), ולא כצילום ברושור.
תוכנית, בין טכניקה לתרבות (ונושא שמגיע לו תשומת לב)
התוכנית מרכזת בכמה שעות שלוש רמות שלעתים רחוקות מתקשרות כל כך טוב: מוסדית, טכנית ותרבותית (במובן הקונקרטי של המילה, כלומר, מה שמשפיע על הבחירות היומיומיות).
כל 9.30 פתיחת העבודות כוללת התערבויות של גרציאלה זאיני (Il Verde Editoriale, מגזין ACER), ולריה רנדצו (הצמח והגן שלי), מריה לודוביצה גולינו (weTree, Agroinnova, אוניברסיטת טורינו), ברברה נגרוני (קונאפ), מאסימו צ'נטמרו (קונסורציום הקומפוסטרים האיטלקי) ו ג'וליו פרנצ'סקי (אנדריאס סטיל, נותן החסות הראשי).
כל 10.15 מתוכנן מחקר טכני-תרבותי בנושא שכבר מהכותרת מצהיר על שאיפותיו: "מהפחתה להתחדשות: שיטות חקלאות פחמן עירוניות לערים עמידות וראויות למגורים יותר", נערך על ידי מאסימו צ'נטמרו (CIC).
לאחר מכן, מ 10.40, טקס הענקת הפרסים, בהשתתפות נציגי החברות המממנות, כולל טרה סולידה.
הקטגוריות, כלומר, ארבע הדרכים לעשות ירוק טוב
הפרס מחולק לארבע קטגוריות: "ירוק עירוני", "תחזוקה ירוקה", "יוזמת ההתנדבות הטובה ביותר לניהול מרחבים ירוקים עירוניים" e "העיר העמידה".
- ירוק עירוניהתערבויות החל מהגנה על המגוון הביולוגי ועד תרבות סביבתית (גנים עירוניים וחינוכיים), דרך צמחייה טיפולית, גנים היסטוריים, גגות ירוקים והרחבת מרחבים ירוקים עם פארקים חדשים ושדרות עם עצים.
- תחזוקה ירוקה (שמור לרשויות המקומיות): איכות הניהול, לרבות באמצעות מחשוב השירות וקריטריונים של רכש ציבורי ירוק.
- התנדבותיוזמות המוכרות כשירות ציבורי של פיתוח מחדש ותחזוקה, ולכן כטיפול מאורגן בעיר.
- העיר העמידההסתגלות לאקלים, תוך התייחסות לצמחייה עירונית, חדירות קרקע, ניהול מים ומרחבים חברתיים.
מי יזכה לכבוד בשנת 2026 (ומה השמות האלה אומרים לנו)
הזוכים במהדורה ה-26, לפי סדר אלפביתי, כוללים (בין היתר) קפרלבה, Carpi, Celle Ligure, צ'יבאסו, Fermo, פרארה, גרוסטו, מראנו, Nocera Inferior, פונטרניקה, רג'יו קלבריה, ססטו, ונריה רייל, ורסלי, בנוסף לאיגודים ומוסדות כגון קונסורציום קילומטרוורדה פארמה, את ידידי קרן טריבולציו ואני 'אוניברסיטת מילאנו.
חלק מהפרויקטים מתמקדים בייעור מחדש ובהתאוששות לאחר אירועי מזג אוויר קיצוניים, אחרים בפתרונות ריצוף וניקוז, ואחרים בריפוי גנים ובפיתוח מחדש של פארקים היסטוריים. ישנו חוט משותף: דאגה לירק כטובת הכלל, השתתפות, פתרונות מבוססי טבע, קיימות (סביבתית וכלכלית) ויכולת להחזיר תפקוד למרחבים פגועים, תוך התמקדות בתקשורת והסברה.
במילים אחרות, מהדורה זו מתארת איטליה שלא רק "שותלת", אלא מנסה לנהל מורכבות - אדמה, מים, חום, קהילה, תחזוקה ותקנות. והעובדה שהיא עושה זאת באמצעות פרויקטים קונקרטיים היא הערך האמיתי של הפרס.
תפקידם של נותני החסות (ומדוע הגיוני שטרה סולידה תהיה שם)
במהלך טקס הענקת הפרסים, הפרסים מוענקים גם בנוכחות נציגי החברות המממנות, ביניהן כדור הארץ מוצק, יחד עם נותני חסות אחרים בתעשייה.
עבור טרה סולידה, שותפה ותיקה ביוזמה, חסות זו אינה רק מחווה דקורטיבית. זוהי דרך להישאר בתוך מערכת אקולוגית שבה ירוק עירוני נחשב לתשתית, ולכן לאחריות טכנית, תחזוקה וכלכלית. וכאשר מגזר מפסיק להיות "נושא" והופך ל"מערכת", נוכחות יציבה חשובה יותר מהייפ, משום שהיא בונה המשכיות, קשרים וחילופי שיטות עבודה מומלצות.
למה לדבר על זה לפני הטקס?
מאמר טרום אירוע משרת מטרה פשוטה אך נדירה: הוא שם על סדר היום את מה שבדרך כלל נשאר ברקע. צמחייה עירונית, כשהיא עובדת, נראית טבעית (כמעט בלתי נמנעת). כשהיא חסרה, היא מתבררת מיד, ולעתים קרובות מאוחר מדי. דיבור על הפרס מראש פירושו הכנת הקהל, סיוע בזיהוי פרויקטים הראויים לתשומת לב, והזמנת אנשי מקצוע, מנהלים ואזרחים המעוניינים להתייחס לטקס לא כטקס, אלא כרגע של דיון.
לפיכך, המינוי נקבע: 20 פבואר 2026, מייפלנט אנד גארדן, מילאנו.
